מתחילים פרק ב'? ברכותיי! כיצד מבשרים לילדים על הזוגיות החדשה?

רגיל

לצערי זו כבר ממש תופעה הזויה. זוגות רבים (צעירים ובוגרים כאחד), מחליטים להפריד כוחות ולפרק את החבילה. בין אם ניסו הליך של גישור ובין אם פשוט שברו את הכלים ולא משחקים, הזוגות הללו מפצלים לא רק את עצמם אחד מהשני, אלא גם את הילדים שלהם- מהחיים שהכירו עד עתה.

לא אכנס לנושא הסבוך ממילא שעוסק ב- האם עדיף לילדים הורים פרודים מאשר כאלה שכל היום רק רבים- אבל כן אעסוק כאן בנושא רגיש לא פחות, והוא הזוגיות החדשה. לא מעט עוקבים פנו בפרטי וביקשו לדעת האם יש איש מקצוע כל שהוא שיוכל להעניק טיפים בנושא או לפחות לתת תמונה כללית רחבה על הנושא הזה- הפרק ב' הזה שלא תמיד יודעים כיצד ומתי, לבשר עליו לילדים.

כיצד מ ספרים לילדים על פרק ב בזוגיות? תמונה המאתר .dreamstime.com

כיצד מ ספרים לילדים על פרק ב בזוגיות? תמונה המאתר .dreamstime.com

אז לטובת העניין החשוב כל כך הזה, החלטתי לארח בבלוג שלי את עליזה הרשקוביץ, בוגרת הוראה לגיל הרך ובוגרת הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת בית ברל ומי שכתבה את הספר "הבית של ליאו הצב"- מה מספרים לילדים כשמתגרשים, על מנת שתעשה סדר בנושא וכמי שגם נמצאת בזוגיות שנייה ומוצלחת מזה 20 שנה עם שישה ילדים ו11 נכדים משותפים, כנראה שהיא עושה משהו נכון ואין לי צל של ספק שהבמה הזו מגיעה לה ותוכל לתרום לגולשים המתעניינים. זה מה שהיא מספרת:

"אחרי עשר שנות נישואין לקחתי את שני ילדיי ויצאתי בחופזה לחיים חדשים עבורי ועבורם.

במהלך הגירושין, שהיו טעונים, הכרתי את בן זוגי . לי זה תרם רבות, חשתי אהובה, מחוזרת, מחוזקת ומלאת תקווה לזוגיות שונה, מכבדת ואוהבת.

במקביל לזוגיות זו, טיפחתי עם ילדיי קשר של משולש חזק שיהיה עמיד בפני כל סופה. היינו צוות שתומך זה בזה, מה שחיזק את היחד שלנו ועמד במבחן המציאות.

למרות הקשר האמיץ עם הילדים, את הזוגיות החדשה שלי שמרתי עדיין בסוד. לא חשפתי אותה בפניהם. ידעתי שזה לא הזמן הנכון לחשוף אותה, בטרם החלטנו על אופי מערכת היחסים והעתיד שלה. בדיעבד עשיתי מעשה נכון, כי הבשלת הזוגיות שלנו הייתה תהליך שארך שנתיים. גם בן זוגי בחר שלא לספר על הקשר שלנו לבנותיו,עד אשר היינו בטוחים בו.

החששות הרבים שהיו לנו מפני תגובת הילדים לזוגיות שלנו, היו אלה שגרמו למשבר בו נפרדנו לזמן קצר כדי שכל אחד יחשוב על האופן בו נתנהל מול הילדים. אף אחד מאיתנו לא היה מעוניין לפגוע בילדיו ולא בילדי בן הזוג כמובן…

כעבור תקופה חזרנו זה לזרועות זו, והחלטנו שאנו מספרים לילדים. אצלי הילדים היו צעירים יחסית, הבן היה בן 9 והבת 10 . אצלו היו בנות מתבגרות, שמן הסתם- גם קיבלו זאת מאוד קשה ( הזוגיות החדשה של אבא הבהירה להן באופן הכי חד משמעי, שהזוגיות הקודמת של ההורים- נגמרה סופית)…

לימים, בן זוגי עבר לגור אתנו בביתי ועברנו תקופה של גיבוש והסתגלות לנהלים חדשים של הבית, כמו גם לדמות החדשה שנכנסה אל תוך המשולש החזק שבנינו ילדיי ואני בתקופה שקדמה למערכת היחסים החדשה שלי ולבנותיו.

אז מה ואיך עושים?

אני מצרפת לכם כאן טיפים שיוכלו להקל עליכם את תהליך החשיפה של בן הזוג החדש בפני הילדים כפי שהקלו עליי, אבל לפני כן ולפני הכל, חשוב שתשתפו ותחזקו את הילדים (לא משנה באיזה גיל הם) ותבהירו שאין להם שום קשר לפרידה ושהם לא אשמים! תשננו באוזניהם כל הזמן שאתם נפרדים מאבא או אמא, אבל לעולם לא מהם!

  1. תנסו לבדוק האם אתם באמת רואים עצמכם עם בן בת הזוג החדשים לאורך זמן לפני שאתם חושפים אותם בפני הילדים. עדיף להיות זהיר משאר להתחרט ולהצטער…
  2. ילדים צעירים יכולים לחבב מהר את מי שמתייחס אליכם בחיבה , במשחק ובטיול ביחד. קחו את זה בחשבון כשאתם נפגשים עם ילדיי בני הזוג או שבן הזוג החדש נפגש עם ילדכם.
  3. ילדים מתבגרים חושבים על הדימוי האישי שלהם, על מה זה אומר עליהם , מה יגידו החברים וכדומה, לכן אני ממליצה שאחרי עבודת הכנה, תכירו להם את בן הזוג במקום נעים . גם אם הם לא משתתפים בשיחה , זו זכותם המלאה ותקפידו לא לגעור בהם ולא לבקר את התנהגותם.

ילדים בגיל זה עשויים להזדהות דווקא עם החלש ( למשל- עם מי שלא מצא בן / בת זוג ולכן יבחרו להיות עם ההורה השני).  תכבדו את התחושה הזו, אך אל תוותרו עליהם לעולם. הם יכולים לרצות לנתק קשר, אבל תזכרו שבסופו של דבר הם בעצם רוצים שתלחמו עליהם ועבור הקשר שלכם איתם.

  1. אתם, כבני הזוג החדשים, אל תפלו לביקורת ושיפוטיות של הילדים שמנגד: איזה התנהגות?? לא מחונכים! וכו… הם לא בחרו להיות בסיטואציה הזאת. לא קל להם.
  2. אם אתם אוהבים את בן בת הזוג תנסו למצוא בכל דרך את החוט שמחבר בניכם לבין הילדים שלו, שלה. אפשר להציע להכין יחד מאכל שהם אוהבים. לראות סידרה מצחיקה יחד ואפילו לשתף בחששות שלכם מפני המפגש והמחשבות של האם הם ירצו בחברתכם…
  3. נכון, עלולות להיווצר סיטואציות לא נעימות, אבל זכרו שאתם כאן המבוגרים ותתמכו אחד בשני. לעולם אל תעלבו מהם, זאת כמובן, בהנחה, שהם לא פוגעים בכם או בכבודכם.
  4. מניסיוני , הכי חשוב זה לדבר עם הילדים. יש לנו נטייה לחשוב ש"הם יבינו", "זה יחלחל", "זה קרה גם לחברים שלהם", "הם יתרגלו"… ממש לא תבררו איתם מה הם מרגישים. תנו להם לבטא את אשר על ליבם גם אם זה לא נעים לאוזניכם. השיתוף והפריקה מהלב עוזרים להתנקות ולנקות.
  5. במקרים קיצוניים ובמידה ואתם חשים שאין לכם קרקע חזקה להציג עליה את הבסיס של מערכת היחסים הזו בפני הילדים, פנו לייעוץ מקצועי ופרטני. זה יכול להציל את מערכת היחסים הזוגית החדשה שלכם ואת זו הוותיקה והחשובה שיש לכם עם הילדים.
  6. זכרו: "אין ילדים רעים…יש ילדים שרע להם (יאנוש קורצאק)"

וכעת, הרשו לי בנימה אישית לאחל לכם את כל הטוב שבעולם, את הנחת המלאה מהילדים שלכם ומהזוגוית שתרקמו לעצמכם. במידה ויש לכם עוד שאלות, תוכלו להפנות אותן לעליזה באמצעות כתובת הדוא"ל הפרטי שלה: alizabet54@gmail.com

בהצלחה

שלכם

כרמל

רוצים להמשיך להתעדכן לפני כולם בכל מה שטוב? הצטרפו לבלוג השמח באמצעות ההרשמה בקובייה המתאימה למעלה מצד שמאל. 

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s